פציעות ספורט בגיל מבוגר ואיך להימנע מהן 
פציעות ספורט בגיל מבוגר ואיך להימנע מהן 

פציעות ספורט בגיל מבוגר ואיך להימנע מהן 

פציעות ספורט בגיל מבוגר הולכות ונעשות יותר ויותר נפוצות בקרב מבוגרים רבים, ולו בשל עליית המודעות לחשיבותה של פעילות גופנית. יותר ויותר מבוגרים מגלים את היתרונות הרבים הטמונים בעריכת פעילות גופנית באופן שוטף: החל מעלייה בתפקוד המערכת החיסונית של הגוף, דרך מצב רוח מרומם רוב שעות היממה ועד לבריאות איתנה למשך שנים ארוכות.  

פציעות ספורט יכולות לפגוע משמעותית בתפקוד השוטף, לא רק בגיל המבוגר. עם זאת, כאשר פציעות כאלה מתרחשות בגיל מבוגר, התוצאות יכולות להיות הרבה יותר הרסניות, לפגוע משמעותית באיכות החיים ואף להיות בלתי הפיכות, כלומר  לגרום לנזקים שירעו את רמת התפקוד ואת רמת החיים באופן משמעותי ולתמיד.  

פציעות ספורט נפוצות

שבר מפרק ירך: פציעה נפוצה המתרחשת בעיקר בעקבות נפילות, אבדן שליטה, על הגוף, אבדן שיווי משקל. בשל חולשת העצמות, תוצאות הנפילות יכולות להיות קשות יותר. 

שבר בשרש כף היד: שבר בשרש כף היד נגרם גם הוא לרוב מנפילות. ברוב המקרים, אמנם, השבר נפוץ יותר בקרב נשים הסובלות מפסוריאזיס אבל גם במקרים אחרים של נפילות יכול להיווצר שבר בשל הניסיון למנוע חבטה קשה יותר בחלקים אחרים של הגוף. 

קרע מיניסקוס בברך: המיניסקוס היא רקמה סחוסית החיונית לפעילות השוטפת של הברכיים בחי היום יום. תנועות סיבוביות לא נכונות יכולות לגרום לפציעות משמעותיות לטווח הארוך ולפיכך, יש לשמור על הברכיים בעדינות ובזהירות. 

שברי אגן: שברי אגן נפוצים גם הם בקרב מבוגרים וגם כאן, הגורם העיקרי הוא נפילה. תאונה ולו הפשוטה ביותר, יכולה להסתיים בשבר אגן. כמו כן חוסר תשומת לב, תנועה לא נכונה ועוד.  

שבר בצלעות: נפילה מפתיעה במיוחד יכולה לגרום לשבר בצלעות. 

שטף דם מוחי: בשל הידלדלות רקמת המוח, עולה הסיכוי לפתח שטף דם מוחי במקרה של חבלת ראש. חבלה כזו יכולה להתרחש גם כאשר מדובר במכה קטנה ביותר. 

שבר בעצם הבריח: עצם הבריח לרוב אינה נוטה “לחטוף” מכות אבל בגיל מבוגר היא יותר נתונה לסיכונים. 

מה עושים כדי להימנע? 

פעילויות הימנעות מפציעות ספורט יכולות להיות רבות ומגוונות: 

  • שמירה על ביצוע פעילות גופנית שוטפת באופן יומיומי. 

אלו יכולות להיות פעולות כמו פילאטיס, פלדנקרייז, צ’יקונג ועוד. 

  • עריכת פעילות גופנית אירובית שוטפת לרבות הליכה, ריצה אם אפשר, ריצה מתונה. 
  • ביצוע פעולות מרובות בתוך הבית. 
  • ביקור תדיר אצל רופא וביצוע בדיקות תקופתיות על פי ההמלצות. 
  • התאמת תפריט על פי הוראות תזונאית.